פרטנר תקשורת בע"מ נ' רוזנפלד חוה

פסק דין

בין התובעת לנתבעת נחתם הסכם למתן שירותי תקשורת סלולארית באמצעות ארבעה מכשירי טלפון סלולאריים שסופקו לנתבעת על-ידי התובעת. השאלות הטענות הכרעה בתובענה זו עניינן בסכומי התשלומים שעל הנתבעת לשלם לתובעת בהתאם להסכם זה.

א.רקע דיוני

2.ראשיתה של התובענה הנדונה בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה התובעת נגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. הסכום הנתבע הוא בסך של 3,546 ₪, אשר לטענת התובעת נובע מהסכם שנכרת בינה לבין הנתבעת. הנתבעת הגישה התנגדות לביצועה של התביעה, ולבקשתה הועבר הדיון בבקשה לבית משפט השלום בירושלים.

3.ההתנגדות נדונה בפני רשמת בית משפט השלום בירושלים, אשר ביום 13.7.2009 קיבלה את ההתנגדות ולנתבעת ניתנה רשות להגן. עוד נקבע שהתביעה תתברר בהליך של סדר דין מהיר.

בתום קדם המשפט שהתקיים ביום 23.12.2009 (בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר) נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 30.6.2010, הערתי שהתביעה תוכרע על סמך האמור בהסכם שבין הצדדים. לפיכך ולאור הסכום הפעוט השנוי במחלוקת, הצד שעמדתו תידחה יחויב בהוצאות משמעותיות. בעקבות הערה זו, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו יסכמו את טענותיהם בכתב על סמך המסמכים המצויים בתיק, מבלי שיהיה צורך בחקירת המצהירים על תצהיריהם.

4.סיכומי טענות הצדדים הוגשו באיחור ניכר, מבלי שניתנה למי מהצדדים רשות להגשתם באיחור. התובעת הגישה את סיכומי טענותיה ביום 21.7.2010, במקום להגישם עד יום 15.7.2010, ואילו הנתבעת הגישה את סיכומי טענותיה רק ביום 19.8.2010, במקום להגישם עד יום 1.8.2010. ביום 10.8.2010, לאחר שחלף המועד להגשת סיכומיה, ביקשה הנתבעת ארכה להגשתם וניתנה לה ארכה עד יום 12.8.2010, אך כאמור, סיכומיה הוגשו גם מאוחר מהמועד שנקבע.

חרף העובדה שהשאלות הטעונות הכרעה פשוטות, האריכו הצדדים שלא לצורך. התובעת הגישה סיכום טענות המשתרע על פני תשעה עמודים, ואילו סיכום טענותיה של הנתבעת מחזיק שנים-עשר עמודים.

5.במסגרת תצהירי הצדדים, וכך גם בסיכום טענותיהם, הרחיבו הצדדים והתעמקו בפרטי החשבוניות והסכומים. כפי שיובהר עוד להלן, איני סבורה שעליי להיכנס לפרטי פרטים אלו. לפיכך, הדיון יתייחס לעקרונות הכלליים בלבד, כפי שנקבעו בהסכם שבין הצדדים, מבלי לערוך את החישובים הנובעים מכך.

ב.טענות כלליות של הנתבעת

6.בטרם נידרש לשאלות הטעונות הכרעה, ראיתי לנכון להתייחס לשתי טענות כלליות של הנתבעת. האחת, עניינה בכך שלטענתה אין יריבות בינה לבין התובעת, מאחר שבעלה של הנתבעת, מר נתן רוזנפלד, הוא זה אשר חתום על ההסכם עם התובעת. השנייה, עניינה בטעויות שנפלו בחשבונות הראשונות ששלחה התובעת אל הנתבעת.

7.בנסיבות העניין אין מקום לקבל את טענת היעדר היריבות וזאת גם מטעמים מהותיים וגם מטעמים פרוצדוראליים.

הטעמים המהותיים עניינם בכך, שבתצהיר שצורף להתנגדות לביצוע התביעה לא נטענה טענה זו, והרשות להגן לא ניתנה על סמך טענה זו. לפיכך אין הנתבעת יכולה להעלותה עתה. בנוסף לכך, בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להגן הצהיר מר רוזנפלד כי הוא זה שמצהיר, מאחר שהעובדות ידועות לו וכי רעייתו "פורמאלית רשומה כנתבעת" (שם, סעיף 3). לאורך כל התצהיר נוקט המצהיר לשון רבים "פנתה אלינו", "שכנעה אותנו", "הלכנו" וכדומה, ואף אין מחלוקת שגם הנתבעת רשומה כלקוחה של התובעת. כך שבפועל, לא הייתה מחלוקת שאפילו מר רוזנפלד הוא זה שחתום על ההסכם, הרי שעשה כן גם בשם גם הנתבעת.

הטעמים הפרוצדוראליים, עניינם בכך שאפילו היה מקום לקבלת הטענה, לא היה בכך אלא לכל היותר כדי להצדיק את מחיקת התביעה. במקרה כאמור, קרוב לוודאי שהייתה מוגשת תחתיה תביעה נוספת נגד מר רוזנפלד, כך שאולי היה בכך כדי לדחות את ההתדיינות, אך לא מעבר לכך. בנסיבות אלו, משיקולי יעילות, ומאחר שהטענה לא הועלתה במועד, איני רואה מקום לקבלה עתה.

8.באשר לטענה שעניינה טעויות שנפלו בחשבוניות הראשונות שהוצאו על-ידי התובעת, איני סבורה כי יש בהן כדי להעלות או להוריד לעניין השאלות השנויות במחלוקת. כך בייחוד שאין מחלוקת שהטעויות תוקנו, ושהנתבעת זוכתה בגין חיובי היתר שחויבה בטעות. הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד ואף לא טענה כי יש לקזז את אותם סכומים מהחוב המיוחס לה, מה גם שמשזוכתה, גם לא יכולה הייתה לטעון שיש לקזזם. כך שבכל מקרה אין לכך כל רלוונטיות.

ג.דיון בשאלות הטעונות הכרעה

פירוט השאלות הטעונות הכרעה

9.אין מחלוקת כי במסגרת ההתקשרות רכשה הנתבעת ארבעה מכשירי טלפון סלולאריים מהתובעת, וכי הוסכם על רכיבי התשלום ביחס למכשירים אלו. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה חיוביה של הנתבעת, ביחס לרכיבי התשלום הנובעים מהסכם ההתקשרות, וזאת ביחס לרכיבי התשלומים הבאים:

(1)סכום התשלום החודשי, לרבות התשלום עבור שיחות יוצאות.